נדודי שינה. שרירים תפוסים. מחשבות טורדניות. מיחושים בבטן. כאבי ראש. הזעה מוגברת. גלי חום. פעימות לב מוגברות. נשימה כבדה.
נשים רבות שמגיעות אליי לטיפול רגשי וייעוץ סביב הקשיים והדילמות שהן חוות בטיפולי פוריות משתפות כי הן חוות את התחושות האלה לפני שמתחילות טיפולי פוריות ובמהלכם. התחושות האלו מיוחסות למנגנון הידוע כ״תגובת הילחם או ברח״ (fight or flight) מנגנון תגובה למצבי לחץ שנמצא כפעיל מאוד בין השאר במהלך טיפולי פוריות (במיוחד IVF) הנחשבים למצב משברי אישי וזוגי ברמה הפסיכוסוציאלית. מדובר בתגובה פיזיולוגית של הגוף שמופיעה כמענה לאירוע שנתפס כמזיק, מתקפה או איום הישרדותי שתוצאותיו משדרות לגוף לאגור כח ומהירות בציפייה לרוץ ולברוח או להלחם בחזרה.
מסתבר שהמח שלנו אינו ״מתוכנת״ לעשות אותנו מאושרים, הייעוד האבולוציוני הראשוני שלו הוא לשמור אותנו בחיים. ברמה הקוגניטיבית הוא כל הזמן מחפש וסורק מה לא בסדר ואז מפעיל באופן אוטומטי את מערכת ההגנה בזמן חירום כדי לשמור אותנו בטוחים כשהמח מרגיש שאנו בסכנה. הבעיה היא שהמח שלנו לא יודע להבחין בין איום ממשי לחיינו ולהישרדותנו המיידית לבין איום פסיכולוגי –רגשי בנפשנו, ב״מיינד״ שלנו, איום שאנו יכולים להשפיע על היווצרותו ועל עוצמתו.
דאגות פסיכולוגיות בנושאים כלכליים, בריאותיים וגם כאלו שמתעוררות בנו לפני שאנחנו מדברים בפני קהל גדול או ניצבים בפני בשורה על בעיית פוריות והסבירות ולו הקלושה ביותר שלא יהיו לנו ילדים לעולם; כל אלו נצרבים אבולוציונית במוחנו הפרימיטיבי כאירועים מאיימי חיים ולכן המח מגיב בהתאם למרות שמדובר בחרדה ומצוקה נפשית.
מטופלי פוריות שוהים לעתים במצב מתמשך של ״תגובת הילחם או ברח״ בלי לשים לב, מצב אשר מתיש ומעייף את הגוף והנפש וגורם לתחושה כללית ירודה ואף עשוי לפגוע בשיעורי הצלחת הטיפול הרפואי. למה ההסבר הביולוגי הזה חשוב ורלוונטי למטופלי פוריות? מכיון שכדי לשלוט בחרדה ולטפל בה, אנו צריכים קודם להבין אותה ואת אופן ההשפעה שלה על גופנו. מנגנון חרדה והמענה לו הוא מנגנון קלאסי המדגים את הקשר הסימביוטי בין גוף-נפש.
7 סיבות מדוע כדאי לטפל בחווית החרדה והלחץ המתמשכים במהלך טיפולי פוריות:
1. כי להרגיש שאת משתגעת מעוצמת החרדה והלחץ שאת חווה ביומיום זה פשוט לא את. מגיע לך להרגיש יותר טוב, כמו שהיית פעם.
2. הנפש והתודעה שלך בתחרות בלתי נשלטת כביכול ובלתי פוסקת עם התסריט הגרוע ביותר שיכול לקרות בטיפולי פוריות, והמצב הזה עלול לגרום לדיכאון וחרדה שלהם השפעה ארוכת טווח גם על מהלך ההריון והלידה.
3. מצבי דחק כרונים לעתים קרובות גורמים לדפוסי התנהגות והתמודדות לא בריאים ולא יעילים בניסיון ״להרדים״ את הכאב, אך במקום זאת פוגעים בהתעברות.
4. מחקרים מראים כי הסיבה הראשונה לנשירה לפני הזמן של מטופלי פוריות מהטיפולים והפסקתם היא בעקבות מצוקה רגשית וזוגית, לא בגלל סיבות כלכליות כפי שנוטים לחשוב.
5. הליבידו והחשק המיני יורדים ואף נעלמים במהלך טיפולי הפוריות והופכים את הנסיונות להרות לפעולה מכנית ולא מהנה שצריך לבצע בים המשימות שהטיפולים דורשים. זה מוסיף קונפליקטים למתח הקיים ממילא למערכת היחסים הזוגית שמנסה לשרוד ללא אינטימיות.
6. בעיית אי הפוריות הרפואית שאובחנה אצל אחד מבני הזוג או שניהם יכולה ליצור משבר כשלעצמה. לצד זה, יש נשים רבות שמערכת הרביה שלהן רגישה לסטרס כרוני באופן כזה המשפיע על הויסות ההורמונלי, מפריע לביוץ ומוריד את הסיכוי להשגת הריון.
7. מחקרים מראים כי בקרב נשים שפנו לטיפול נפשי ותרגלו טכניקות הרפיה גוף-נפש להפחתת סטרס בחייהן במקביל להתערבות הרפואית , נצפו שיעורי הריונות גבוהים יותר מנשים שקיבלו טיפול רפואי בלבד.
החדשות הטובות הן שניתן לנטרל את מנגנון המענה לסטרס ״תגובת הילחם או ברח״ בכל זמן שתרצי ותבחרי ע״י תרגול פשוט ויישומי שתלמדי, מנגנון ההרפיה. מנגנון ההרפיה הוא מצב של מנוחה תודעתית עמוקה שמשנה את המענה הפיזיולוגי והרגשי למתח. זהו תהליך מנטלי פעיל שמרגיע את מערכת העצבים המרכזית ומנטרל את האפקטים הרעילים המשפיעים על הגוף כתוצאה ממתח מתמשך.
מדיטציה היא הדרך הפשוטה המהירה והיעילה להפעיל את מנגנון ההרפיה. אני יודעת שאנשים רבים (גם אני הייתי ביניהם בעבר) שומעים את המילה מדיטציה ומדמיינים נזירים, קטורת וגורו שיושב ברגליים שלובות ומזמזם ״אוםםםםם״ ... אז זהו, מדיטציה לובשת צורות רבות ושונות וכבר מזמן אינה נתפסת רק כאימון רוחני, לא שיש בזה רע...
למרות יחסי ציבור הלא הכי טובים שאופפים את המדיטציה מדובר בתרגיל וכלי יישומי פשוט, חילוני ומוכח מחקרית שמשפיע על המח לטובה במצבי מתח שונים. מטפלים רבים מתחומי הגוף-נפש וגם יזמים ומנהלי חברות ענק מאמצים תרגול מדיטציה יומיומי להפחתת סטרס בחייהם לנוכח מחקרים שמוכיחים עוד ועוד יתרונות לגוף ולנפש.
בשנים האחרונות עולה הלגיטימציה והביקוש לטיפול נפשי ורגשי סביב ההשלכות הנובעות מאי פוריות או מטיפולי הפוריות עצמם, לפני ההיריון במהלכו ואחריו. נמצא כי התערבויות פסיכוסוציאליות, במיוחד אלו שכללו התערבויות על בסיס מודל התנהגותי–קוגניטיבי, היו יעילות בהעלאת שיעורי ההיריון ובהפחתת המצוקה והחרדה.
רונה זיו, עובדת סוציאלית, מומחית בטיפול רגשי ויעוץ למטופלי פוריות Ivf ולנשים במעגל ההיריון והלידה, לעמוד הפייסבוק של רונה >
