קחו נשימה ארוכה: איך נמנעים מסטרס ומתח בהריון

09.11.17 יום ה' מאת:

הרי לכן תקופה מיוחדת במינה בה מאד מומלץ להישאר רגועות ולהימנע מסטרס אך עלולה להיות מלחיצה מאד(!):


כשאתן בהריון אבל כבד, קשה, כואב, לוחץ, אתן מקיאות, עייפות, לא מצליחות לישון ובנוסף לכל עוד חייבות ללכת לעבודה, אז יש עליכן עומס נפשי.
אם אתן עצמאיות ולכן ולא רק שאינכן מרוויחה אלא גם מפסידות כסף, אני מניחה שבכלל יש לכן קרנבל של עצבים וחששות.
ושלא נדבר על דאגות לשלום העובר ולתקינות ההריון, אלו מתחים המסוגלים להוציא את הרגועה ביותר מדעתה.

 


ולכן, לפני שאתחיל, אני רוצה לציין שכתבה זו לא נועדה כדי לגרום ללחץ נוסף! למעשה, אם אתן נלחצות ומודאגות בקלות, אולי עדיף לוותר עליה או לפחות על החלקים המלחיצים (קרי, לדלג ישר לחלק של הפתרונות).

 

מוכנות? מתחילות.


לחץ.
לחץ מזיק לעובר או לעובר שבדרך. בעצם, הלחץ מזיק לשניכם, אבל אני יודעת שבשלב זה, אתן פחות מעניינות את עצמכן ובעיקר מתעניינות כיצד לייצר עובר בריא.


כולנו מפרישים הורמון הנקרא קורטיזול כאשר אנו לחוצים (וגם כשלא), זה תקין ובסדר; בהריון תקין הגוף אף מכפיל אם לא מרבע את כמותו באופן נורמלי והשלייה מצידה, מפרישה אנזים אשר מנטרלו, בכדי שלא יגיע וישפיע על העובר המתפתח.

הבעיה עם קורטיזול מתחילה כאשר מדובר בלחץ או מתח שהם כרוניים או לפחות ארוכי טווח, שכן אז השלייה אינה מצליחה לנטרל את כל הקורטיזול וחלקו כן מגיע אל העובר, זאת ביחס ישיר לכמות שהפרישה האם.

 


רמות גבוהות של קורטיזול עלולות להשפיע על מוח העובר והתפתחותו, שכן חלקים שונים במוח רגישים אליו במיוחד. מספר מחקרים מצאו קשר בין חרדה ומתח נפשי אצל האם לבין בעיות קוגניטיביות, רגשיות והתנהגותיות אצל הילדים.
מתח נפשי אימהי אף עלול להעצים את תגובות הלחץ של העובר, אשר כבר ברחם לומד לא מעט על העולם, על פי האיתותים שהוא מקבל מאיתנו. כך למשל כמה אנחנו אוכלות ומה אנחנו אוכלות למשל ילמד אותו איך לאגור או לא לאגור שומן וכמות הקורטיזול שאנו מפרישות תלמד אותו האם העולם בחוץ עויין או מאיר פנים.


מחקרים מראים, כי נשים אשר נאלצו לקבל תרופות המכילות גלוקוקורטיקואידים (הורמון בדומה לקורטיזול) במהלך ההיריון, ילדו תינוקות אשר סבלו מהפרעות נפשיות בילדות המוקדמת. כמו כן הם סבלו מתגובות לחץ לא מווסתות בתקופת הילדות, יכולת זיכרון לקויה בגילאי בית הספר ועיכובים נירולוגיים כשהיו פעוטות. עוד נמצא, כי נוכחותם של הורמוני לחץ אימהיים, ככל הנראה מתכנתים את העובר ובעלי השלכות עתידיות על היכולת שלו לווסת סטרס בעתיד ובהתאם לסבול מהפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD).

 

קחו נשימה ארוכה: איך נמנעים מסטרס ומתח בהריון

 


אז מה אפשר לעשות כנגד הסטרס ובעד השלווה והרוגע?


דבר ראשון והכי חשוב: לא נלחצים מהידע שזה עתה רכשתן. ידע זה כוח, כעת את יודעת מה לעשות ומה לא לעשות, ועל אף ש'יוסיף דעת יוסיף מכאוב' אני חושבת שעדיף לדעת כדי לטפל בעצמנו ולשפר את המצב. בסופו של דבר, הרוב בידיים שלנו ורק אנחנו מחליטות מה טוב לנו ומה לא, כך שזה גם התפקיד שלנו לדעת לעצור כאשר לא טוב לנו, לעשות חישוב מסלול מחדש ולמצוא הדרך הנכונה עבורנו.
ובמישור הכי פרקטי, הנה כמה כלים שכל אחת מאיתנו יכולה לאמץ:


לאכול נכון
למזון השפעה רבה על מצב הרוח שלנו ואיכות השינה שלנו. ביכולתנו להפחית או להעלות את רמת הלחץ שאנו מרגישות באמצעות התזונה שלנו. מזונות מסוימים מוסיפים סטרס לגוף, הם עתירי קלוריות אך חסרים חומרים מזינים (ניוטריאנטים), כך שעל אף שנכנס מזון אל הקיבה הוא לא מספק חומרי גלם מתאימים לתפקוד ובניית הגוף. במצב זה הגוף 'רעב', על אף שהאדם יכול לסבול מעודף משקל.

 

דוגמאות למזונות מעודדי סטרס: בורקס, קרואסון, גלידה ושלל מזונות מעובדים למיניהם כמו פיצה, נקניקים ונקניקיות למשל. אלו מזונות שעתירים בשומן רווי, פעמים רבות מסוג טראנס אשר לגוף אין מה לעשות איתו למעט לאגור אותו כשומן.
מזונות מפחיתי סטרס יהיו עתירי מינרלים, וויטמינים וסיבים תזונתיים כמו וויטמיני B, מגנזיום, אבץ, סידן ברזל וכו', בדומה לבטטה, בננה ושיבולת שועל למשל.

 

בנוגע לכל הטראנס הרווי המזיק והטעים הזה, אין צורך להתנזר לחלוטין, כן? בסופו של דבר גם הנפש צריכה לאכול. אבל חשוב להקפיד שזו לא תהיה התזונה העיקרית שלכן.

 


פעילות גופנית
אני מניחה שהסעיף הזה לא מפתיע כאן אף אחת. לא פעם ולא פעמיים שמענו כי 'נפש בריאה בגוף בריא' וככל שזה נוגע להריון, ההנחיות החדשות של משרד הבריאות ממליצות לבצע פעילות גופנית, גם אם לא עסקתן בהן קודם לכן. כמובן שיש לבחור בפעילות גופנית מתונה ומותאמת. ההמלצה שלי היא הליכה. אין פעילות אשר מבריאה את הגוף יותר מאשר הליכה.


כמה ואיך? 3 פעמים בשבוע, כ-50 דקות כל פעם (אם אתן מסוגלות, אם לא אז פחות, התייעצו עם רופאת הנשים שלכן). השתדלו ללכת בקצב נעים ולא מהיר מדי, סביר להניח שגם הכל יהפוך לאיטי יותר ככל שההיריון יתקדם, אז פשוט לכו בקצב שטוב לכן.
'קצב שטוב לך' זה עניין משתנה, אל תתבאסו אם אתן פתאום לא מצליחות לעמוד בקצב הרגיל שלכן. לקראת סוף ההריון שלי, הליכה אשר ביום-יום נהגתי לעשות ב 50 דקות (כ-5 קילומטר), לקחה לי כשעה וחצי כל פעם.


הורידו משימות וקחו רגע לעצמכן
בכל הטירוף הזה של להספיק להכין את הבית, לסיים משימות בעבודה, לדאוג שלא תספיקו לסיים את המשימות בעבודה, ללכת לכל הבדיקות (שטפו יצאו תקינות), לקום 8 פעמים בלילה לפיפי, להקיא, לבשל, לסדר, לבדוק עגלות / כסאות בטיחות ובין לבין להצליח לא לישון למרות שכולם אומרים לכן לנצל את הזמן ולישון (!)

אל תשכחו לעצור, לנשום ולקחת לעצמכן זמן להירגע. חשוב לזכור שהכל יכול לחכות ושהתינוק לא יצא מהבטן בדרישה לבוגבו בי 3 עם הדפס של בננות, אלא רק לחיבוק ולריח שלך.

 

 

להיות מוקפות במי שעושה לכן טוב
גם אם זה הבוס וגם אם זו אימא או חמות או חברה מעצבנת שנכון שגם היא בהריון אבל אז מה, הקיפו את עצמכן באנשים שעושים לכן טוב ולא באלו אשר מעלים את מפלס החרדה. אלו שגורמים לכן לחייך ולאהוב את עצמכן ואלו שגורמים לכן לזכור שבעצם הכל ממש טוב עכשיו. זה גם אולי זמן טוב ללמוד מדיטציה או יוגה (להריון).


טיפול במגע
פה אני משוחדת כיוון שאני מטפלת ברפלקסולוגיה ומטופלת ברפלקסולוגיה אבל מבחינתי רפלקסולוגיה זה החיים (אסייג רגע ואגיד שמאז הלידה גם קונסילר זה החיים). הטיפול הזה מתניע אותי, מרגיע אותי ומחייה אותי כל פעם מחדש גם כשאני מטפלת וברור שגם כמטופלת. לא אוהבות רפלקסולוגיה? אין בעיה! לכי לקבל עיסוי, טיפול בשיאצו, טווינא, אבנים חמות, דיקור או כל טיפול אחר אשר ישמח לבב אנוש (ואשר מותאם להריון).


מאחלת לך הריון משעמם להחריד, לידה קלה וחיים מאושרים ונטולי לחץ

 

+++

 

עדי כספי נטורופטית

 

עדי כספי היא נטורופתית המטפלת בתזונה טבעית, צמחי מרפא ורפלקסולוגיה בנשים טרום ולאחר הריון וכן בתחלואות סטרס וחרדה. לעמוד הפייסבוק של עדי לחצו כאן >

Save

Save

up