עם כניסתך לפוליטיקה נתת לבנות ארצנו את האומץ הבלתי נסבל להפגין אג'נדה. כן כן , אני תולה את כל האשמה בך, שלי יקרה. כיצד נטעת בנו האומץ להחזיק בשלל אג'נדות נשיות?!? חוסר אחריות משווע. אני רוצה את קולי בחזרה!
בעבר, עם הולדת האוצר הקטן והגעתו הביתה, נשות הקומונה היו מתגודדות סביב עריסת הנצרים הקלועה, מייעצות לאם הטרייה ועוזרות לה ברגעיו הראשונים של העולל הצווח.
היום, הסיפור שונה לגמרי- כל אם פוחזת מחזיקה בשלל אג'דנות לטיפול בעולל ומוציאה אותן מפיה ללא אזהרה ובטח שללא בקשה מחברתה הטרוטה.
נתחיל מזה ש"מי שאל אותך בכלל? כלבה?"
ככל שבטני מתנפחת ונראית ככרס של מוכר אבטיחים לצד הכביש בואדי ערה, אני מקבלת שלל "אג'דנות" בחינם. אין זה משנה כמה הגברת הקולנית קרובה אלי, מתי דיברנו לאחרונה והאם אני בכלל זוכרת את שמה בימים קשים אלה על אחת כמה וכמה שעוד בתיכון לא באמת היתי בטוחה איך קוראים לה. גודל הבטן שלי מסגיר את הציפייה לרגע המיוחל ולכניסתי לסטטוס החדש. עובדה זו מספיקה לחלוטין למכרה המעצבנת לסקור בפני שלל עצות בנוגע לשעותיה הראשונות של הנסיכה.
שיחה שכזו תמיד מתחילה בוידוי של הכלבונת "אני שונאת שנותנים עצות. שונאת שאמרו לי מה לעשות. לכי עם האינסטינקטים שלך". אז אני נרגעת, לוקחת צעד לאחור, נושמת לרווחה ומודה לחברת הילדות מתיכון מקיף, שלא נטפלה אלי. שמחה על כך שפגשתי צדיקה אחת בסדום. אחרי ההתקרבות, מגיע שלב השאלה האישית. כאשר חשוב לזכור שהתשובה, הדעה והביקורת של הביץ' , נמצאת בגוף השאלה. לדוגמא- " את לא תקחי אפידורל. נכון??" משם אני מתחילה להתעצבן ממש, הרי מותר לי והחום גם בלתי נסבל בשלב הזה. אני מכינה את עצמי להגעת האג'נדה ואכן תוך שלוש שניות היא נוחתת אלי מפורטת להפליא, מלאה בדוגמאות, יש לומר- ויזואליות מידי, ים של סימוכין, סיפורים על חברות בעלות מקרים דומים, ציטוטים מתיאוריות ולפחות שלושה NAME DROPING של חוקרות ואגינות כאלה או אחרות.
מה שמדהים באג'נדות מן הסוג הזה, שהן תמיד מנוגדות לחלוטין מאג'נדה אחרת באותו הנושא. חברות, לפחות תתאמו עמדות! לפחות כשאתן באות להתנפל עלי, תיישרו קו או תבנו בעד ונגד מסודר. אבל הבטחון הנוראי הזה באג'נדה שלך על אופי הכנסת המוצץ לאחר יציאה מקוניאלית, הוא בלתי נסבל ופשוט לא הגיוני.
כן שלי, אני חוזרת אליך, האשמה בכל, שנתת ונטעת בבנות ישאל בטחון חסר בסיס וזכות להחזיק בתיק מלא אג'נדות.
ולמרות שבטני מלאה כרגע, לפי מה שאומרים, ביצור אנושי ולא בתחושות ואינסטינקטים כפי שהיה עד לפני 9 חודשים- אני בוחרת ללכת עם עצמי. גם אם הבטן שלי בוגדת בי לאחרונה.
ולכן בנות ישראל המאוג'נדות- סתמו. תודה.
לקריאה נוספת אודות שבוע 37 להריון >>
