אם יתמזל מזלכן לא תזדהו עם כל תשעת הסעיפים הבאים. אנחנו ממש מקוות שהרשימה שלכן מצומצמת יותר למרות שאנחנו מאמינות שבשילוב ההורמונים המשתוללים, המסע הכבד ושאר גורמים סביבתיים בלתי צפויים, לכל אחת מאיתנו יש לפחות תשעה דברים שממש מעצבנים אותה בחודש האחרון להריון. הנה כל מה שמעצבן אותנו:
1. חודש שאין לו התחלה ואין לו סוף
הרגע הזה שבו התחיל שבוע 36 והיינו לגמרי בטוחות שאנחנו כבר בחודש תשיעי וחברה טרחה לעדכן אותנו שבעצם חודש תשיעי מתחיל רק בשבוע 37 הוא רגע בלתי נשכח. וכשחודש תשיעי כבר מתחיל יש הרגשה שהוא פשוט לא יגמר לעולם. יום אחרי יום, כלום לא זז, אנחנו כבר ממש לא זזות ונדמה שרגע הלידה לא יגיע לעולם.
2. ברקסטונים
כל מי מכן שזוכה, זכתה או תזכה לחוות את חווית צירי הברקסטונים בוודאי תזדהה איתנו. מדובר פשוט בצירים שאינם מובילים ללידה פעילה ומכינים את הרחם לקראתה על ידי התכווצויות חוזרות. כמות הפעמים ששאלנו את עצמנו או השלנו את עצמנו שבטח עכשיו תתחיל הלידה ושמדובר בצירים אמיתיים היא אין סופית. בהחלט עניין מעצבן לכל הדעות.
3. פיפי
כל היכולות שהיו לנו עד כה נעלמות, החל ביכולת התנועה ועד ליכולת חשיבה מעשית ורציונאלית. היכולת היחידה שנדמה שמתפתחת בלי הפסקה היא יכולת ההליכה. לא, לא הליכה מחוץ לבית ולא ספורט אלא ההליכה הבלתי פוסקת לכיוון השרותים. יש ימים שנדמה שהדבר היחידי שאנחנו עושות שוב ושוב הוא פיפי כי לשלפוחית שלנו באמת שכבר נגמר המקום.
4. מזג האוויר
את בהריון בשלהי הקיץ, מזיעה בלי הפסקה, חסרת אוויר ומרגישה שפחות או יותר הפסקת לנשום? הגיוני.
חורף וגשם בחוץ? את קפואה, הרגליים הנפוחות כבר לא נכנסות לשום מגף סגור ואין אף מעיל שנסגר עליך? הגיוני.
לא משנה מה מזג האוויר, ככה או ככה תמיד נדמה שזה בדיוק לא מה שרצינו, בעיקר כשהבגדים שקנינו בתחילת ההיריון כבר לא מתאימים לעונה, לא מכסים יותר את הבטן שמבצבצת מלמטה וזה פשוט מטופש עכשיו לקנות בגדי הריון חדשים שישמשו אותנו לחודש במקרה הטוב.
5. כאבי סבתא
בחודש התשיעי כאבים שונים ומשונים משתלטים על הגוף, כאלו שהיית בטוחה שלעולם לא יהיו לך, ששמורים רק לדור השלישי. כאבי מפרקים ואגן הם בין הבולטים ואת עשויה להתלבט בלילה אם להתהפך מצד לצד פשוט כי זה כל כך קשה. אם זכית אז גם הורידים יציקו לך, בצקות שונות ומשונות, צרבות ואפילו בחילות השליש הראשון חוזרות ובגדול.
6. בן / בת הזוג
לא משנה כמה רגישים, מכילים, תומכים ומפנקים בני (או בנות) הזוג שלנו - כך או אחרת, אנחנו כבר נמצא את הסיבות שלנו ואת הדרך להתעצבן עליהם. הכי קל להוציא את כל העצבים שלנו על מי שהכי קרוב אלינו ולמזלם (מזל ביש) הם שם. מסכנים.
7. סקרנים
אנחנו הופכות למושא לסקרנות של כל מי שנתקל בנו, בין אם הוא קרוב משפחה מדרגה שניה ובין אם מדובר במוכר במכולת או שכן אקראי. כולםםם שואלים שאלות, חוקרים, מבקשים לקבל מידע פרטי שלרוב אנחנו לא מעוניינות לחלוק וחושבים שהם בדיוק קיבלו הסמכה של לא פחות מרופא בחדר לידה או פסיכולוגית.
8. להתכופף
חחחח להתכופף! ממש!
היכולות הפיזיות שלנו התדרדרו לגמרי ואם עד כה הייתה לנו סיבה להתלונן על העובדה שקשה לנו ללכת או לזוז, עכשיו באופן סופי ומוחלט אנחנו לא יכולות לעשות כלום חוץ מלהתלונן. אפילו לא להתכופף. עד לרגע שבו איבדנו את היכולת הזו, לא ידענו כמה היא חשובה ומשמעותית לחיינו. גרביים שנשארות על הרצפה, חפצים שנשמטים מהיד ופשוט נשארים במקום בו נפלו ושרוכים לא קשורים הם רק חלק מתוצאות העניין.
9. קינון!
בוודאי לא הייתן מעלות על דעתכן שאנחנו ודווקא אנחנו נכניס לרשימת הדברים המעצבנים את נושא הקינון, הרי הדבר החביב עלינו ביותר הוא לקנן, לסדר, לארגן ולקנות המון דברים יפים, גם אם התינוק שלנו כבר מזמן לא תינוק ובקרוב יעלה לכיתה א'.
אבל! - וכאן טמון החלק המעצבן - אין לנו שום יכולת לעשות שום דבר. אנחנו מתנשפות אחרי קיפול של שלושה אוברולים קטנטנים, מתעייפות אחרי הליכה לכיוון המטבח ככה ששופינג בחנויות לתינוקות כבר ממש לא יקרה עד הלידה ונדמה שאין סיכוי שנעשה את כל אותן מטלות שדחינו לסוף ההיריון. כל שנותר לנו הוא לחכות ולחכות.
ולחכות ולחכות.
ולחכות.
+++
אמנם צמצמנו את הרשימה שלנו רק לתשעה סעיפים אבל ההרגשה היא שהרשימה הזו היא אין סופית. חוסר הוודאות שמאפיין כל לידה באשר היא גורם לנו לחוסר נחת מתמשך וכל דבר פשוט יכול להפוך למעצבן ומטריד פשוט כי אנחנו לא רגועות ומלאות בחששות מפני העתיד לבוא.
אנחנו ממליצות בחום לנשום לנשום עמוק ולחשוב הרבה מחשבות טובות וחיוביות כי מחשבה יוצרת מציאות, זה לפחות מה שאנחנו ממש (ממש ממש!) מנסות לעשות.
