My heart belongs to daddy

10.02.13 יום א'
מאת:

או גברת קטנה, אנחנו כבר מגיל צעיר מתחילות באיומים

 

אני מדמיינת את הגברת הקטנה שגדלה ומתמתחת (כן הבעיטות הקטנות זה כמו שמספרים, אין מילים...).

 

אני מדמיינת את ההוא שלצידי איתה. תוהה מה הוא יהיה עבורה ודאגה מוזרה מחלחלת אלי.
בגלל שאני עוברת את כל התהליך המופרך הזה באופן כל כך פיזי, יש בי איזו מחשבה שהחיבור הרגשי שלי אליה יהיה טבעי יותר ומהיר יותר. אך מה איתו? הוא שעבורי כל חיי? מה היא תרגיש אליו? האם תראה בו את האבא המדהים שאני כבר רואה שיהיה?

 

שרון בשבוע 23

 

אולי זה קשור לקטע הלא מוסבר בין אבות לבנות. מבחינתי המילה "אבא" פותחת אצלי ברזים לא ברורים בעיניים וכמו ילדה מטומטמת שחיבקה בקניון לב המפרץ בשנות ה-90 את הרגלים עם הג'ינס הלא נכון, אני מתחילה לבכות.

 

אבא שלי היה ועודנו עבורי עמוד יציב. למרות שהגיל וטלטלות החיים הורידו אותו נמוך נמוך והעלו גבוהה ושוב נמוך; ואני כבר מפוקחת רואה וחווה איתו הכל- אבא עדיין עמוד בשבילי- לווייתן שבחבל קשור אל צוואר, סוחב את הספינה. אני מהילדות המוזרות שכשראו את הכתם הנחשף על התחתונים אי שם בגיל 12 והבינו שהנה הן מצטרפות למשהו גדול מהן בהרבה, שעוד אינן יודעות מהו אך קשור לנשים- התקשרו לאבא ובכו שיבוא מהר. כזה אבא שלי...

 

אך זו, שכל מה שאני יודעת עליה כרגע זה שהיא מרבה לבעוט בעיקר בשעות הערב וגם זו עובדה נפוצה, מי היא? ובעיקר- מי היא תהיה עבור זה שלצידי שכבר אוהב אותה ומצליח להתחבר לתהליך הרבה יותר ממני. זה שחיכה לה כבר כמה שנים, לחץ ודחף שאנחנו כבר מוכנים וצריך להתחיל לעבוד... זה שקופץ ורוטט כשמרגיש בעיטה. האם היא תראה בו מה שאני רואה באבא שלי? מה הוא יהיה עבורה?

אני לא יודעת למה השאלות האלה מגיעות עם חרדה עמוקה, אומרים שזה מותנה. כמו הברווז הזה שהפנים הראשונות שיראה הן אמו- זה האבא שלה. שיהיה לצידה מרבית הזמן. אך עם סבא וסבתא כל כך מעורבים ומעגל של סובבים שממתינים לחוצים לרגע- מה איתו? מה יהיה תפקידו בחייה? מה אם תאכזב אותו? אני לא יכולה לשאת את המחשבה.

 

אז גברת קטנה, אנחנו כבר מגיל צעיר מתחילות באיומים: אוי לך אם תפגעי, תאכזבי או תרחיקי את האדם הנפלא שנקרא "לצידי". אני חזקה יותר ממה שנראית וגם גדולה ממך בכמה שנים.

 

למה ההיגיון מתחיל לברוח כשההורמונים ממלאים את הגוף?

ברוכות הבאות, נעים מאוד להכיר

שמי טל מאור זינגרמן, המייסדת והעורכת של ׳אמהות בסטייל׳.

מעצבת, יזמית, אשת קהילות ותוכן, נשואה לשי ואמא גאה לשתי בנות שהן פשוט החיים שלי. בשנת 2010 פתחתי את הבלוג הראשון שלי ׳כלות אורבניות׳ ומאז אני לא מפסיקה לכתוב ולצלם. כאן במגזין ובקהילות שלנו אני משתפת את כל ההמלצות והתובנות שלי כאמא מכורת עיצוב ואסתטיקה וגם סוקרת שלל מוצרים מעולמות הלייף סטייל לאמהות וילדים.

במהלך השנים האחרונות התאהבתי בחינוך המונטסורי והחלטתי להתעמק באהבה האמיתית שלי: לבבות של ילדים והורים.
בשנת 2021 התחלתי ללמוד את הגישה באופן רשמי בארגון המונטסורי העולמי מייסודה של ד״ר מריה מונטסורי וממשיכי דרכה.
כיום אני בעלת תעודת מונטסורי אסיסטנט לגילי 0-3, 3-6 וגם 6-12

ובאוקטובר 2023 התחלתי ללמוד לקבלת תואר דיפלומה בינלאומי ולהפוך למדריכה מונטסורית מוסמכת AMI .

אני מאמינה שתוכן טוב, יפה ואיכותי יכול לשדרג מהותית את חווית האימהות ובעיקר לגרום לכל אחת מאיתנו לא להרגיש לבד.
ואם הגעת עד לכאן,
כנראה שאת מסכימה איתי ואת הכי מוזמנת להצטרף!


מחכה לך בקבוצה הסודית  בקבוצת עיצוב חדרי הילדים  וגם באינסטגרם הפעיל שלי >

 

 

טל מאור זינגרמן
@imahotbstyle
הצטרפו אלינו באינסטגרם - הכי כיף איתנו!
אמהות בסטייל - המגזין