להיות אמא לפגית

לפני שנתיים וחצי, לפתע פתאום, בלי שום הודעה מוקדמת, נולדה לי פגית קטנטנה בשם לי.
הפגית הקטנה שלי כבר מזמן לא פגית, או קטנה. אבל אני תמיד אשאר אמא לפגית.

 אני, בשבוע 32, לקראת סוף ההריון. צילום: טלי דברת

 

1. להיות אמא לפגית זה לא להפסיק לחשוב מה היה קורה אם.

 

2. להיות אמא לפגית זה לשמוע בטיפת חלב שהבת שלך סוף סוף באחוזון הגיוני ולא להאמין. כנראה יש להן טעות בחישוב.

 

3. להיות אמא לפגית זה לפחד מההריון הבא.

 

כמעט שום דבר עדיין לא היה מוכן עבורה, אבל חיכתה לה שמלה מנומרת. צילום: טלי דברת

 

 

4. להיות אמא לפגית זה להסתבך בכל פעם כשאת יוצאת מהבית עם העגלה ונשאלת בחביבות של סמול טוק - בת כמה התינוקת שלך?

 

5. להיות אמא לפגית זה לתלות על המקרר תמונה מהפגייה ולהסתכל עליה במבט לא מאמין בכל יום מחדש. גם אחרי שנתיים וחצי.

 

6. להיות אמא לפגית זה לצאת לחופשת לידה עם לו״ז עמוס מלא בדיקות ופגישות עם רופאים.

 

לגעת בה, דרך שני חורים ומחיצה.

 

7. להיות אמא לפגית זה לדאוג האם השהות בפגיה השאירה בה צלקת.

 

8. להיות אמא לפגית זה לדעת שהשהות בפגיה השאירה בך צלקת.

 

9. להיות אמא לפגית זה להתכווץ כשאומרים לך ״טוב נו, לפחות היא נולדה קטנה ולא היו לך תפרים״.

 

הזמנתי את הכובע הזה מחו״ל, בתחילת ההריון. תכננתי שתחבוש אותו ביציאה הביתה מבית החולים. הוא היה ענקי עליה. צלום: טלי דברת

 

10. להיות אמא לפגית זה להעריך כל דקה ודקה בבית בחופשת הלידה. מחסור בשינה, גזים, בכי בלתי פוסק לא ישברו אותך.

 

11. להיות אמא לפגית זה להתכווץ כשאת שומעת על רגעי בונדינג של חברות בחדר לידה.

 

12. להיות אמא לפגית זה להבין בדיוק מה הברכה ״שתחזרי הביתה בידיים מלאות״ אומרת.

 

13. להיות אמא לפגית זה להיות קצת עצובה בכל יום הולדת שלה.

 

14. להיות אמא לפגית זה להרגיש ניצחון גדול בכל יום הולדת שלה.

 

מימין - בת חצי שנה. משמאל - בת מינוס שלושה שבועות.

 

15. להיות אמא לפגית זה להוסיף תמונות חשוכות ומטושטשות מהפגיה לאלבום השנה הראשונה.

 

16. להיות אמא לפגית זה לקרוא לבת שלך ״נס-שלי״ כשם חיבה.

 

17. להיות אמא לפגית זה לפחד לצאת מהבית בחודשים הראשונים כדי לא להידבק בוירוסים, חיידקים ושאר מרעין בישין.

 

צילום: נעה קדמי

 

18. להיות אמא לפגית זה להיות כל כך בודדה.

 

19. להיות אמא לפגית זה להתמכר לספטול. ולסבון. ולא לגעת בכפתורים במעליות.

 

20. להיות אמא לפגית זה לבקש רשות מהצוות בפגייה לפני שאת לוקחת את הבת שלך ומרימה אותה אלייך.

 

21. להיות אמא לפגית זה לא להוריד אותה מהידיים במשך כל החודש הראשון בבית. והשני. והשלישי. ועד שהיא לא מבקשת שתורידי אותה. די כבר אמא, די אמא.

 

ככה היינו, במשך כל כך הרבה זמן. מפצות אחת את השנייה על תקופת הפגייה. צילום: נעה קדמי

 

22. להיות אמא לפגית זה כשלמילה ״קנגורו״ יש משמעות חדשה. לנצח.

 

23. להיות אמא לפגית זה לחגוג יום הולדת פעמיים - פעם אחת ביום הלידה ועוד פעם, עם עצמך בלב - ביום השחרור הביתה.

 

24. להיות אמא לפגית זה לעולם לא לשכוח את הסאונד של הפגיה - צפצופים מכל עבר ולחישות רמות.

 

25. ואת הקור, כל כך קר שם. והייתי רעבה כל הזמן.

 

צילום: נעה קדמי

 

26. להיות אמא לפגית זה לנצח להוקיר תודה לכל המלאכיות בירוק שטיפלו בבת שלי, כשאני לא הייתי שם.

 

27. להיות אמא לפגית זה להבין שאת השיעור הכי גדול בחיים שלך קיבלת במתנה מהבת שלך.

 

28. להיות אמא לפגית זה לפחד מכל תור לרופא ומכל פרודצודרה רפואית, הכי קטנה שיש.

 

29. להיות אמא לפגית זה לדעת שכל הפגים נולדו גיבורים.

 

הרגע הכי מאושר. הרגע בו יוצאים הביתה סוף סוף. איור: מעין דנן

 

30. להיות אמא לפגית זה ״לחגוג״ בכל שנה, ב- 17.11 את יום המודעות לפגים הבינ״ל - World Prematurity Awareness Day

 

לי שלי, בת שנתיים וחצי. צילום: נטלי שור

 

לפני שילדתי פגית, חשבתי שאינקובטור זה בית גידול חמים ונעים לתינוקות שנולדו לפני הזמן.
מעין קן מתוק שכזה לתינוקות קטנים וחמודים. לא היה לי מושג שמדובר במחלקת טיפול נמרץ לכל דבר ועניין. לפני שילדתי, אף אחד לא הכין אותי לאפשרות שאלד לפני הזמן. הכנתי את עצמי לכל כל הרבה תרחישים בלידה וגם הייתה לי תוכנית לידה מפורטת, אבל לתרחיש הזה בכלל לא הייתי מודעת.

 

גם כשהגעתי לבית החולים, בלידה פעילה, בשבוע 34, לא העליתי על דעתי שיקח לי חודש להגיע הביתה עם התינוקת שלי, החיים שלי, בשר מבשרי.

בתור אמא לפגית בת שנתיים וחצי, אני יכולה להעיד על עצמי שהזמן מרפא, הפצעים מגלידים, אבל מדובר בחוויה משנה חיים שלעולם לא אשכח. או אהיה מי שהייתי לפניה. תודה לך לי שלי, על כל מה שעשית בשבילי.