רגעים אחרונים לפני לידה שניה
שרון בר-לב | שבוע 38+ | חצי מ -9INSTYLE
בהריון הקודם כתבתי לכן כאן שבוע כן-שבוע לא.
עברתי אתכן רגעים ארוכים, מרגשים ומורכבים של גילויי ההריון שלי ובסופו של דבר גם את הגילוי הגדול מכל של האימהות.
תחילת ההריון הראשון
לקראת סוף ההריון הראשון
קליק לפוסט של אחרי הלידה
הפעם, עברתי איתכן כמה סשנים של צילומים (צילמנו אפילו סרטון קצר) וחלקתי איתכן את הקולקציה הכייפית שלנו, אבל הפה (ואולי גם הלב) נשארו סגורים.
לובשת מכופתרת רומנטית של 9
לובשת מקסי אפורה של 9
אני כבר בחודש תשיעי ואולי, בפעם הראשונה, התחלתי עכשיו באמת להרשות לעצמי להיות שוב בהריון. עד עכשיו, פשוט הלכתי לצידו והוא לצידי, בעיקר עסוקה בעבודה ובאנה שלי.
אנה ואני
אנה ואני
אבל הנה, אני מחבקת אותך עולל קטן שאני עוד בכלל לא מכירה ואורזת איתך תיק עם כמה פריטים ושמנים מיותרים לגמרי, שילוו אותי בחדר הלידה.
ללא ספק, ההבדל המשמעותי ביותר הוא המודעות או יותר נכון, הידיעה. נכון שהלידה עצמה היא עדיין סימן שאלה גדול אך הפעם היא מעוטרת באורות מנצנצים כאלה של ווגאס ולא בכמויות בלתי נגמרות של רסקיו.
מתוך האינסטגרם שלנו
אני יודעת מה התהליך, יודעת מה בגדול עומד לקרות לי ומה הם עוצמות הכאב.
עם זאת, מנסה לנקות את עצמי מדעות קדומות (טובות ורעות) ולבוא נקייה למה שעומד לקרות לי, לבוא נקייה לאימהות שלך. לצערי, לא מספיק נקייה, לא מספיק מוכנה להכניס עוד אחד לליבי וביתי ועוד כל כך מהר.
לפני שהחלטתי להכנס להריון הראשון פחדתי כל כך מהפרת הסטטוס קוו של הזוג שאני וההוא שלצידי חווינו. כאשר אני חושבת על זה עכשיו, זה בעצם מאוד דומה - אני פוחדת להפר את האיזון הדק של השלישייה שלנו, האיזון המקסים ומרטיט הלב בין אבא-אמא-אנה. לאן תכנס? אפילו מקום בבית אין...
אבא- אמא - אנה
אם בהריון הראשון בצבוץ הבטן גרם לי להבין שאני בהריון, כנראה שעכשיו הייתי צריכה להכנס לחודש תשיעי כדי להבין את זה.
ואין דרך טובה להבין שאת שוב בהריון- מלארוז את התיק לחדר לידה.
גם כאן, הניסיון עושה את ההבדל ואני יודעת בדיוק מה הם הפריטים הנוחים והטובים שלי שארצה שם לידי ברגעים אחרונים של הריון ושל אימהות חדשה.
אורזת לבית החולים
לוקחת לבית החולים בשבילי - חבילת לידה: מכנסים יפים ונוחים נוחים וקרדיגן כי קפוא שם. בשביל הקטנטן - כובע וכפפות, חיתול בד נעים, ושמיכה קטנה ומתוקה.
אני יוצאת למסע, בפעם השניה בשנתיים ואני חוששת ומצפה.
שלכן,
שרון.
