את רחלי שלו הסופר כשרונית (וגם הסופר-אמא) הכרנו דרך הקומיקס המשעשע שלה, mom in stripes. דמות האם המתמודדת בעוז עם גידול הילדים בעודה לבושה תמיד בחולצת פסים וקוקו נונשלנטי עוררה את חיבתנו וסיפקה לנו רגעי אתנחתא רבים.
הסתקרנו לגלות מי זו העומדת מאחורי הדמות ולאחר חיפוש קצרצר איתרנו את רחלי השנונה והמושחזת שהצטרפה בכיף לרשימת הנשים שאנחנו מתות להיות חברות שלהן.
לפעמים העבודה על המגזין היא רק תירוץ. וכך, כדי להכיר אותה קצת יותר טוב מבלי להיתפס כסטוקריות שאנחנו, פגשנו אותה לקפה וירטואלי בדמות השאלון שלנו.
מי זו mom in stripes ?
זאת הדמות המאויירת שהמצאתי בהשראת דמותי שלי ומככבת בבלוג שלי בתפקיד הראשי וכפוי הטובה של אמא לילדים קטנטנים ולאט לאט מתגלה כאיזשהו אב טיפוס (או אולי אם טיפוס?..) של כל האמהות בכל מקום. מסתבר שהכל. בדיוק. אותו דבר. אצל כולנו!
ספרי לנו קצת על עצמך ועל העשייה שלך
מהרגע שהתחלתי לצייר, הייתי עושה את זה כל הזמן ובכל מקום כך שבאופן טבעי הלכתי ללמוד בבצלאל. כשסיימתי את הלימודים במחלקה לתקשורת חזותית ב-2005 התחלתי לעבוד בתור מאיירת ואיירתי לעיתונות, למגזינים, לפרסום, עיצוב חללים, מוצרים ועוד, וכמובן ספרי ילדים ונוער, שני ספרים שלי יצאו לאור בגרמניה ואחד מהם גם בארה"ב.
בשנתיים וחצי האחרונות אני מפרסמת טור קומיקס אישי שבועי במגזין מוצ״ש של מקור ראשון ולאחרונה פתחתי את הבלוג שלי Mom in Stripes.
בנוסף אני מרצה בבית הספר לעיצוב של המכללה למנהל מעבירה הרצאות וגם מלווה כנסים, מופעים וכל מה שמתאים באיור חי. אני גרה במרכז עיר האורות כפר סבא עם בעז והבנים ועובדת מהסטודיו הביתי שלי.
וקצת על הילדים
אני נוהגת לקרוא לבית שלנו כרגע הפעוטסטוסטרון, יש לנו שלושה בנים: מיכאל (5.5), גבע (4) והלל (2).
חבורה מופלאה של גיבורי על חמודים ומאד אנרגטיים. מאד. מיכאל רגיש וחכם, גבע צ'ארמר ומלא חן והלל עצמאי, נחוש ושובה לב. ואין ספק שזה התיאור האובייקטיבי ביותר שלהם שתמצאו.
מה קדם למה - הבלוג לאימהות, או האימהות לבלוג?
האימהות לבלוג. כשאת יוצרת בהריון, יש לך איזה ציפייה שיחד עם התינוק יוולד גם רעיון, השראה, ולא תמיד זה קורה ישר. דווקא התקופה הראשונה עם תינוק מאד קטן היא לא מאד מעוררת השראה, היא קצת מפחידה, קצת משעממת. לא מקור בלתי נדלה לרעיונות, לפחות לא בשבילי... אבל אז הילדים טיפה גדלו והתחיל הטור בעיתון והכל השתנה.
איך הכל התחיל?
קודם הגיע הטור. נסענו לטיול קראוונים עם שני הילדים שהיו אז ממש תינוקות וזה עורר בי את חשק הכתיבה שהתבשל אצלי במשך הרבה שנים. כשחזרנו מההרפתקה הלא פשוטה אך המופלאה הזאת הכנתי כתבה מאויירת ל"להיות הורים", שפורסמה אח"כ גם ב"מוצ״ש" ובעקבותה העורכים הזמינו ממני טור מאוייר שבועי.
כשהטור תפס תאוצה התחלתי לקבל תגובות מאד חיוביות גם מקוראי מוצש וגם מאנשים שנחשפו אליו דרך הפייסבוק האישי שלי והבנתי כמה הזדהות יש, ולכן החלטתי לפרסם אותו גם כבלוג באנגלית, אליו אני מעלה את הטורים שלי ועוד תוספות ייחודיות לבלוג, מתוך הבנה שאמהות מכל העולם יכולות להזדהות עם הסיפורים שאני מספרת.
איך משלבים כתיבה שוטפת בבלוג עם החיים עצמם?
הו, זה משתלב נהדר. למצוא רעיונות חדשים על בסיס שבועי זאת משימה די מאתגרת, אך כשזה נהפך לשיגרה של דד ליינים, זה נמצא בראש שלי כל הזמן ואני דגה רעיונות בכל רגע, אם זה תוך הליכה ברחוב עם הילדים, סיטואציות קיצוניות יותר או פחות בבית.
בכלל, עם ילדים יש הרבה חומרים טובים כל הזמן. כשנוחת עליי רעיון אני פשוט מכניסה אותו לרשימת הרעיונות שלי בנייד או מפרטת ומשרבטת אותו בסקטצ'בוק גדול ושחור שתמיד נמצא עליי.
איך האימהות משפיעה על העשייה?
בלימודים בבצלאל תמיד הרגשתי נורמלית מידי, הייתי ילדה טובה ומאד סחית, לא מעשנת, לא על כדורים וזה גרם לי לחשוב שאני לא מספיק שרוטה כדי להיות יוצרת.
אני חושבת שכאמהות אנחנו לפעמים מגיעות לסיטואציות שמגרדות את השיגעון (מהצד הנכון שלו, כן?) וזה מוסיף הרבה תבלינים לעשייה היצירתית.
מה את הכי אוהבת בעולם הבלוגינג?
אני די טרייה בו, אבל אני אוהבת שהקומיקס שלי מגיע לקהלים חדשים. מאד משמח אותי לקבל את המיילים המבשרים על נרשמים חדשים. מאד מרגש אותי שהריונית יפנית חמודה עושה לי לייק לעמוד הפייסבוק של Mom in Stripes.
כל התגובות השיתופים וההודעות, האנשים שמספרים כמה הם אוהבים לקרוא ושואלים איך אני יודעת מה קורה אצלהם בבית. בנוסף אני מתחילה להרגיש את אחוות הבלוגריות, שמתגלות כאסופה של נשים נפלאות, מוכשרות ומאד מאד מפרגנות.
למה דווקא קומיקס
אני חושבת שקומיקס הוא דרך נפלאה לספר סיפור ולהעביר מסר. אם מצליחים למצוא את היחס המדויק בין הטקסט לאיור, כל כך הרבה יכול לקרות ביניהם והשלם עולה על סך חלקיו.
בנוסף באיור ניתן לתאר סיטואציות ראליסטיות עד מופרכות ודמות מאויירת יכולה בייתר קלות להיות "כל דמות" יש בה משהו יותר מופשט מפנים מצולמות, וכך כל מי שקורא יכול להרגיש שזה גם קצת עליו.
שלושה טיפים לשילוב בין קריירה יצירתית ואימהות
1. לדעת את התנאים האידאליים (מקום/שעה/חברה) לכל שלב בעבודה.
למשל אני יודעת שכדי לכתוב קומיקס חדש אני חייבת לצאת מהבית, לעשות סיבוב קצר ברגל ולשבת לכתוב בבית קפה.
2. להסתובב תמיד עם סקצ'בוק/פנקס וכלי כתיבה כדי לכתוב/לצייר רעיונות.
3. לקחת גם זמן בלי הילדים, לקבל פרופורציות, פרסקטיבה והשראה ובעיקר לנשום. (שמעת, בעז? ;-))
+++
אין מה לומר, זו הייתה בריזה קרירה ומרעננת בשלהי אוגוסט המאתגר. תודה רחלי, שקפצת לבקר. אפשר להציע לך חברות באופן רשמי?
