רובנו זוכרות את טקס ׳העוד סיפור אחד ודי׳ המוכר עוד מתקופת ילדותנו. מה אנחנו זוכרות מהרגעים הללו ומה המטען הרגשי שכל אחת נושאת איתה בעקבות אותם רגעים? מדובר באחד המפתחות להבנת חשיבות המנהג הישן נושן הזה.
אם לעיתים נדמה לנו שהקראת הסיפור היא רק כדי לסמל את המעבר מיום ללילה, מערות לשינה, הרי שזה נכון, אבל זה ממש לא מסתכם בזה. החשיבות הרגשית של הסיטואציה היא לא פחות חשובה ועל כן ההמלצה היא להתחיל ולבסס את מנהג הקראת הסיפור לפני השינה ברגע ש*אנחנו* מרגישות מוכנות לכך. למעשה, אפשר כבר מימיו הראשונים של התינוק. אמנם ברור שבשלב זה התינוק ממעט לתקשר אך החיבוק, העירסול, הקול הרך והמוכר שלנו, כל אלו נעימים לתינוק והוא יהנה מניגון המילים וממחוות הפנים והגוף שלנו.
בצורה זו אנו מלמדים את ילדינו שקריאת ספר היא חוויה נעימה ורצויה ומדובר בתחושה שתלווה אותם להמשך חייהם. הטקס הרשמי מחייב אותנו ההורים להקריא לילדינו לפחות סיפור אחד ביום ומכאן עולה שביסוס הרגל זה הוא חיובי ונכון.
ביסוס הרגל הקראת הסיפור שלפני השינה כבר בגיל מוקדם חשוב מסיבות רבות ושונות וכולן בסופו של דבר תורמות להתפתחותו של הילד. ההקראה מרחיבה אצל ילדים את אוצר המילים כשהם נחשפים לשפה עשירה ומגוונת שלאו דווקא נעשה בה שימוש בשיח היומיומי. בנוסף הקריאה מפתחת יכולות שפתיות וקוגנטיביות ובשלבים מאוחרים יותר הקראת הסיפור מהווה גשר בין עולמו הפנימי של הילד לבין ההורה כשהילד מגיב וער לסיטואציות המתרחשות בסיפורים השונים.
ההקשבה לסיפור מפתחת ומלמדת את הילד להתבונן ולהקשיב, לשמור על ריכוז ולהבין את ההקשרים שנוצרים בין המילים והסיפורים לבין התמונות והאיורים השונים אשר מופיעים בספר. בנוסף, עוד לפני ראשית הקריאה הילד פוגש בסימני האותיות ומבין שהן יוצרות ברצפים מסויימים מילים ומשפטים כך שבהמשך השפה לא תהיה זרה לו.
תינוקות אשר מתחילים לרכוש את השפה ומתחילים לזהות מילים וצלילים ולקשר אותן לתמונות לומדים בעזרת הסיפורים מילים חדשות וגם לאחר רכישת השפה ניתן לראות כי בזמן הקראת הסיפור הפעוט יבקש מההורה לחזור על אותה המילה שוב ושוב עד שיוכל להגות אותה בעצמו ויזכור אותה. בגילאים אלו ההעדפה היא לשירים קצרים בחרוזים ולספרים בעלי עלילה פשוטה, אלו שמציגים תמונה ותיאור קצר או אפילו מילה אחת אותה יוכל הילד לשנן וללמוד.
החל מגיל שנתיים יוכלו הילדים ללמוד בעל פה סיומות של משפטים בסיפורים השונים והם ייהנו מקריאה חוזרת של סיפור אחד פעם אחר פעם ולהשלים את המשפטים בעצמם. חווית ההשלמה של המשפט היא כמו 'הצלחה' עבורם והתשבחות אותן הם מקבלים מאיתנו כאשר הם זוכרים את המשך המילה או הסיפור יקרות מפז עבור תחושת הערך העצמי ותחושת המסוגלות.
בהמשך, החל מגיל שלוש, יוכל הילד לזהות אותיות ומילים ראשונות וניתן יהיה להכווין אותו תוך כדי קריאה וללמד אותו להתבונן יחד איתנו באותיות ובמילים ולקשרן לתמונות. תוכלו גם להמציא יחד סיפורים חדשים או סופים חדשים לסיפורים מוכרים בעזרת התמונות המלוות את הסיפור ולפתח את הדמיון ואת יכולת ההמצאה של הילד.
איך בוחרים ספרים ?
כמובן שקודם כל חשובה ההתרשמות הכללית שלנו מהספר, האם הוא נראה לנו תואם לגיל הילד, האם התכנים שלו רלוונטים עבור הילד? האם הם יסקרנו אותו? האם אנחנו מתחברות לתוכן? האם הוא מתאים להשקפת העולם שלנו?
לתינוקות ולפעוטות נשתדל לבחור ספרים קצרים, קלילים, בעלי טקסט גדול, אפילו של מילה אחת וצורה או ציור אחד כנגדה. כדאי לוודא שהצורות בסיסיות, פשוטות וקלילות וללא מורכבות מיוחדת ושהצבעוניות נעימות לעין ושמצלול המילים נעים לאוזן ומתנגן יפה.
בגילאים בוגרים יותר ילדינו מתחילים לפתח תחומי עניין שונים ואפשר להתאים את הספרים השונים לתחומי העניין שלהם או לבחור אותם יחד. ספר שיעניין את הילד ויסקרן אותו יעצים את יכולת הלמידה ואת הפקת התובנות החדשות ממנו ויתרום ליכולת הריכוז של הילד.
מכיוון שאנחנו במוד של מעבר מיום ללילה אפשר לבחור ספרים רגועים ומרגיעים הקשורים לעולמות תוכן של סוף היום, התארגנות לשינה ולילה. אבל גם ספרים העוסקים בחיי הגן, בשעות אחר הצהריים ובחברויות בין ילדים יכולים להתאים כסיפור לפני השינה משום שהם מזמנים אפשרות לשוחח ומעניקים לילד אפשרות לשתף את מה שעבר עליו היום.
טיפ חשוב לסיום: ישנה חשיבות רבה לכך שגם אתם כהורים תתחברו לסיפור, למראה שלו ולתכנים שלו. כאשר אנחנו מקריאים סיפורים שאנחנו אוהבים אנחנו הופכים את חווית הקריאה לטובה יותר ולחיובית יותר אך כאשר אנחנו משתעממים או ביקורתיים כלפי הספר הדבר פוגם וגורע מיכולת ההנאה של שני הצדדים, גם של ההורים וגם של הילדים. מכיוון שמדובר בתקשורת חשובה ומקרבת, חשוב ששני הצדדים יהנו גם יחד.
