הכתבה הבאה נכתבה מיד לאחר חופשת הקיץ באוגוסט, בה ביליתי שבועיים עם שניים. ליתר דיוק - ״שרדתי שבועיים עם שניים״ והיא רלוונטית מתמיד לקראת חופשת סוכות הבאה עלינו לטובה.
אז אני יודעת שיש כמה פה בקהל עכשיו שמרימות גבה ואומרות "את מתלוננת על שבועיים? אנחנו זכינו לבלות איתם חודש שלם", וזה בסדר, אני יודעת שיש אימהות אחרות שהילדים שלהן יצאו לחופש הרבה לפני שלי, אבל עבורי השבועיים הללו הם לא פחות מאתגר.
מגלשת מים וקצף במשק הלברכט
אני אוהבת את הילדים שלי, אוהבת לבלות זמן איכות איתם, ואוהבת את העובדה שבזכות היותי עצמאית אני זוכה להיות מאוד נוכחת בחיים שלהם. ועדיין, מרי פופינס אני לא, ויש לי גבול זמן מסויים שאני מסוגלת לבדר ולהעסיק את האהובים שלי. חוצמזה שאני גם צריכה את הזמן שלי, שזה בעצם אומר זמן שבו אני עובדת.
פעילות יצירה בבית
אז ברוב ימות השנה יש גן וזה נפלא כי זה אומר שבמהלך היום נועם שלי (והחל מעכשיו גם יובלי שלי) מבלה לו עם קבוצת החברים שלו בגן, מצייר, קופץ, שר ומאושר, ואני מבלה לי במשרד שלי על המחשב או בחוץ בצילומים ואני מאושרת, ואחה"צ אנחנו נפגשים וזה הזמן שלנו להיות מאושרים יחד. עד שמגיע החופש הגדול ונועם דורש (ובצדק) שאספק לו בידור ועניין בכל שעות הערות שלו, ואני נאלצת להתנתק מהעבודה ולהשקיע את כל כולי וזמני בילדים.
ארגז חול שווה במוזיאון הטרקטורים בעין ורד
בשנה שעברה היינו רק שנינו וגם נועם היה עוד קטן (שנתיים) אז המשימה לא היתה קשה במיוחד, אבל השנה נוספה לנו חברה חדשה לקבוצה, ובגיל שבעה חודשים זו חברה שדורשת הרבה מתשומת הלב שלי, דבר שלא בדיוק משמח ילד בן שלוש שמאוד רוצה שהכל וכולם יתמקדו בו.
טיול ברכבת עם נועם ויובל
ידעתי שאני צריכה לנסות ולמלא את הימים שלנו בפעילויות בהן נועם יוכל להוציא מרץ ולמזלי מאחר והוא עדיין ישן צהריים זה אומר פעילויות מהבוקר ועד 13:00-14:00 לכל המאוחר. חפרתי קצת בכמה מהקבוצות הורים ואמהות שאני חברה בהן בפייסבוק כדי לקבל השראה, בכתבת ההמלצות של המגזין וגם הורדתי את האפליקציה של EZGoing Family (בחיפוש שם התמקדתי בפעילויות שניתן לעשות עם עגלה) וככה מילאתי לי לאט לאט את ימי החופש בהרפתקאות.
וזה מה שעשינו (בתוספת כמה הערות, תובנות ודגשים לעתיד):
1. ביקור במשק הלברכט בביתן אהרון
את משק הלברכט הכרנו מוקדם יותר השנה (בזכות האפליקציה) והיה לי ברור שאם יש להם פעילויות בוקר זה נכלל אצלי בלו"ז. לא סתם נכלל, היינו שם פעמיים בשבועיים הללו.
נועם מאוד אוהב את הבילוי שם ויש לו שם הכל מהכל- מים (!) במתנפחים (!) עם קצף (!!!), ארגז חול מאובזר בשלל דליים משפכים ואתי חפירה, פינת יצירה משתנה, הכנת פוקצ'ות וסחיטת מיצים, וכל זה בתוך מתחם שאפשר לרוץ בו ולהשתולל ולהוציא המון אנרגיה.
יש שפע של פינות מוצלות ומחצלות נוחות כך שגם את יובלי יכולתי לשחרר להנאתה. אם אתן כמוני עם שניים כשאחד מהילדים עדיין תינוק ולא משתתף בפעילויות מומלץ להגיע עם עוד מישהו כדי שאחד מכם יהיה עם התינוק והשני עם הילד/ה הגדול/ה. (הכניסה בתשלום).
2.טיול ברכבת
היה לי חשוב שזה לא יהיה סתם נסיעה לשם נסיעה אלא שיהיה גם מה לעשות ביעד. כך בחרתי בנסיעה לבנימינה שם מתגוררת חברה טובה ובמרחק הליכה של עשר דקות מהתחנה נמצאת מסעדת לואיז (אחת מהמסעדות המועדפות עלי בגלל שירות מצויין ואוכל הבריא).
ככה תפרתי בוקר מרתק של נסיעה ברכבת (הלוך-חזור), טיול רגלי מהנה, וארוחת צהריים בחברה טובה (גם בשביל אמא). חייבת לציין שהנסיעה ברכבת, למרות שהיא היתה סופר מרגשת לנועם, היא לא מהנוחות עבור עגלות. ישנם מספר קרונות בודדים המיועדים לנכים, אבל הם ממוקמים בסוף הרכבת ואם כשהרכבת עוצרת אתם לא קרובים לקרונות האלה (לעיתים הם חורגים מהרציף) זה לא בדיוק אפשרי להגיע אליהם בדקה-שתיים שיש בשביל לעלות לפני שהיא נוסעת. בקרונות הרגילים זה מאוד מאתגר לעבור עם עגלה מאחר ויש מדרגות והמעברים ממש צרים. המזל הוא, שאנשים טובי לב תמיד שמחים לסייע.
הרכבות די מדייקות בזמנים אז כדאי להגיע בזמן ואם מגיעים ברכב לתחנת הרכבת תשאירו לכם גם מספיק זמן לחיפוש חניה. (ילדים מתחת לגיל 5 נוסעים ברכבת ללא כרטיס).
3. מוזיאון הטרקטורים בעין ורד
מבלי להכיר את המקום לפני כן היה לי ברור שהוא תפור לנועם. הילד חובב טרקטורים מושבע ואחד הספרים האהובים עליו בספרייה הפרטית שלו הוא "הטרקטור בארגז החול".
בימי חול המוזיאון פתוח בימי שישי ושבת, המוזיאון אמנם פתוח במהלך חופשת אוגוסט ובימי חוה״מ בכל ימות השבוע, (בין 9:00-13:00) אבל בימי שישי אפשר לפגוש שם את הדוד אהרון בכבודו ובעצמו, אז הביקור נקבע ליום שישי.
המוזיאון הוא בעצם האנגר גדול, מוצל ודיי מאוורר אבל לא ממוזג (אז פחות מתאים למי שמחפש מזגן וקור). אפשר לתת לילדים לתפס ולשבת על הטרקטורים, ויש שם אוסף עשיר ביותר, אבל זה באחריות ההורים ורצוי להיות לידם כל הזמן. במרכז המוזיאון יש ארגז חול לילדים ולידו הטרקטור המקורי מהסיפור. מחוץ למוזיאון לאורך הקיר יש את דפי הספר ומתחת לכל דף יש את המכשיר החקלאי המוזכר בו (מחרשה, משדדה וכו'.) נועם עבר על הקיר עם אבא והם קראו כל עמוד ועמוד. הדוד אהרון אגב נראה בדיוק כמו שהוא מצויר בספר.
4. טיול באוטובוס
כמו ברכבת, גם כאן רציתי שלנסיעה תהיה תכלית, אז בחרתי בקו אוטובוס שנוסע למרינה בהרצליה, שם אבא שי עובד. כשהגענו לקחתי את נועם לסיבוב במרינה לראות את כל הסירות, הסתובבנו קצת בקניון ארנה שם יש שני ג'ימבורים (לקטנים ועוד אחד לגדולים שכולל משחקייה) וסיימנו בארוחת צהריים עם אבא בעבודה.
הנסיעה באוטובוס היתה מהנה ביותר ונועם התיידד עם כל הנוסעים. ידעתי מראש שיהיה לי קשה להיות עם עגלה באוטובוס אז יובלי היתה עלי במנשא והעגלה חיכתה לנו במלון עם שי. בניגוד לרכבת האוטובוסים הרבה פחות מדייקים בזמנים. כדאי לבחור קו אוטובוס שמגיע לעיתים תכופות ולהצטייד בספר או משחק שיעסיק את הילדים בזמן ההמתנה לאוטובוס.
טיול קצרצר במרינה בהרצליה
(ילדים מתחת לגיל חמש נוסעים באוטובוס ללא תשלום, אבל מכיוון שהייתי עם שני ילדים התבקשתי לשלם על כרטיס אחד עבורי ועוד כרטיס אחד עבור שניהם, מטעמי ביטוח).
5. תערוכת עידן הקרח והדינוזאורים במוזיאון ארץ ישראל
בגדול, זו היתה הפעילות הכי לא value for money עבורנו. התערוכה כולה ממוקמת בחוץ כאשר שני אזורים בלבד מקורים וכל השאר תחת כיפת השמיים והשמש הקופחת. אם תשאלו את נועם הוא יגיד שהוא נהנה אבל בפועל זה לא באמת היה בשבילו (וגם לא בשבילי...) מה שלא מצדיק את העובדה שילד מגיל שנתיים מחוייב בכרטיס, והמחיר הוא לא בדיוק זול (89 ₪ לכרטיס מבוגר/ילד). אני יכולה להתנחם בעובדה שקניתי את הכרטיסים בהטבה של ישראכארט ובעצם שילמתי 1+1.
אני חושבת שלילדים גדולים יותר שיכולים לקרוא, שמסוגלים להסתובב ולהקשיב להסברים זה בהחלט יכול להיות מאוד חווייתי, אבל עבור ילד בן שלוש שבקושי מצליח להסתכל למעלה על הדינוזאורים זה קצת פחות מוצלח.
במתחם האינטראקטיבי של התערוכה, שהוא מקורה, יש שולחנות עם דפים לצביעה, מתקנים לילדים, ארגז חול לחפירת עצמות, ועוד כמה אטרקציות שיכולות בהחלט לשעשע את הקטנים. שימו לב שהמתקנים וחלק מהפעילויות במתחם כרוכים בתשלום נוסף מעבר לכרטיס הכניסה.
התערוכה תוצג עד סוף אוקטובר 2016 בין השעות: א' –ה' 09:00-21:00 , ו' – 15:00-9:00, שבת – 21:00-9:00.
6. יצירה בבית
החלטתי שאני רוצה להשאיר יומיים-שלושה פנויים בתוך הלו"ז שבהם נשאר בבית. אני לא חושבת שצריך כל יום להיות איפשהו וגם מנוחה בבית היא נפלאה לפעמים.
אז בימים שבהם בילינו בבית שיחקנו במשחקים שנועם הכי אוהב, הכנו שייקים ירוקים תוצרת בית, ציירנו, שיחקנו בפלסטלינה, עשינו יצירות מעיסת נייר ודבק ביתי, היינו בג'ימבורי שליד הבית וכן, גם ראינו טלוויזיה.
צילום תמונות הכתבה: טלי דברת
אני די בטוחה שאם תשאלו את נועם הוא יגיד לכם שהוא ממש ממש נהנה בחופש שלו עם אמא ויובלי. באופן אישי סיימתי את החופש הזה סחוטה ועייפה (אך מרוצה) אבל אני לגמרי תופחת לעצמי על השכם כי עשיתי זאת! והנה, שידור חוזר מגיע ממש עכשיו - חופשת סוכות בפתח. אני כבר לא יכולה לחכות... חופשה נעימה וחג שמח!
---
טלי דברת, צלמת. נשואה לשי ואמא לנועם בן ה-3 ויובל בת החצי שנה. מתעדת את חיי היומיום שלה עם הילדים, הבישולים והצצות קטנות מימי צילומים. מוזמנות לעקוב
