סימנים מקדימים ללידה מתקרבת

19.01.17 יום ה'
מאת:


לעתים קרובות עולות אצלנו בקבוצה הסודית שאלות שאנחנו מרגישות שכל אחת ואחת מאיתנו תהתה לגביהן בנקודת זמן זו או אחרת. יש רגעים בהן אנו מרגישות שמחובתנו לחלוק עם כמה שיותר נשים את התשובות הללו, כדי לעזור, להקל ולתמוך במי שרק אפשר. אנחנו קוראות לזה ׳חוכמת האימהות׳.
הפעם השאלה שעלתה היא - "האם היו לכן סימנים מקדימים כמה ימים לפני שהחלה הלידה?״

 

כדי לתת לכן את המידע המהימן ביותר, פנינו אל רוית שטרן גינת, דולה, מכשירת דולות ומדריכת הכנה ללידה, שסיפרה לנו מהם הסימנים המקדימים שיכולים להעיד על כך שהלידה מתקרבת, ומתי הסימנים הללו כבר אומרים שאנחנו חייבות להגיע לבית החולים.

נתחיל בסימנים ללידה קרבה שאינם מצריכים הגעה לבית החולים:

 

קינון – ישנו צורך נורמלי להתארגנות בבית לקראת הלידה, שיכול להיות כרוך בהכנת תיק, קניית בגדים וכמובן - שיטוט שעות נוספות בפינטרסט או אצלנו באתר בין תמונות של חדרי ילדים, ועיצוב מחדש של החדר/בית בהתאם. אם מצאת את עצמך בתיאורים האלה, אל דאגה – הכל נורמלי:)

יציאות רבות – לפני הלידה הגוף נוטה לרוקן את עצמו ולכן אתן עשויות לשלשל או להקיא לקראת הלידה הקרבה. הקפידו לשתות הרבה מים כדי למנוע התייבשות.

ירידת הבטן – אתן עשויות לשים לב פתאום בשינוי בצורת הבטן, שקורה עקב התברגות העובר באגן. הלידה מתקרבת, אך זהו אינו סימן ללידה בטווח מיידי.

יציאת פקק רירי – תופעה שמתרחשת עם התרככות צוואר הרחם, אז אתן עשויות לחוות הפרשות ריריות בגוון ורוד או חום. אם לא מדובר בדם טרי אין צורך להגיע למיון. הפקק הרירי יכול לצאת בהדרגה אפילו לאורך שבועיים עד הלידה עצמה.

צירים – הצירים יכולים להעיד שהלידה קרבה, אך הכל תלוי בתדירות ובעוצמה. כשיתחילו כל ציר עשוי להיות קצר וחלש, ויתכן גם שהתדירות לא תהיה סדירה. לקראת הלידה העוצמה והתדירות תגבר, ולפיהן תדעו מתי לצאת לבית החולים.

 

אוקיי, אז מתי אנחנו יוצאות כבר לחדר לידה?

 

ככל שהצירים מתגברים, מתארכים והופכים להיות בתדירות גבוהה זהו הסימן הטוב ביותר. בדרך כלל כדאי לצאת כאשר אתן חוות צירים כואבים באורך דקה, בהפרשים של 3 – 4 דקות. רוית מציינת כי בלידה שניה והלאה, ההפרש הופך למשמעותי פחות וגם אם הצירים כבר רחוקים אבל הם סדירים ארוכים וכואבים (יימח שמם), אפשר להתקדם לבית החולים.

חשוב חשוב חשוב! שימו לב לכך שישנם תמרורי אזהרה חשובים וסימנים שמחייבים הגעה לבית חולים:

ירידת מים – ירידת מים במציאות לא נראית לעולם כמו בסרטים.. היא יכולה לבוא בשטף משמעות שפשוט לא פוסק, או דווקא בטפטוף. זהו סימן ברור לגשת לבית חולים. אם מדובר במים נקיים ושקופים עם ריח המזכיר זרע (או כפי שניסחה זאת מיילדת בקורס הכנה ללידה: את פריחת החרוב) יש לגשת למיון בטווח של שעתיים.

ירידת מים מקוניאלים – מים מקוניאלים הם מים לא נקיים. כאשר ישנה ירידת מים עכורים זהו סימן למקוניום – הצואה של העובר. החשש במקרה כזה הוא מצוקה עוברית מכיוון שעובר לא אמור להפריש צואה בתוך הרחם אלא רק לאחר הלידה. לכן, יש לגשת למיון.

דימום – אם אתן חוות דימום של דם טרי בדומה לדימום הווסת, יתכן שמדובר בהתפתחות תהליך הלידה ולכן יש להגיע לבית חולים.

צירים מוקדמים – כאשר אתן חוות צירים בשלב מוקדם, לפני שבוע 36, יש לגשת למיון.

מיעוט או היעדר תנועות של העובר – אם לא הרגשת שלוש תנועות בחצי שעה או חמש בשעה כדאי לאכול משהו מתוק כדי להעיר את העובר, ואם עדיין לא חשת תנועה יש לגשת להיבדק.

כאבים עזים, כאבי ראש, סחרחורות, טשטוש ראיה מחייבים הגעה לבדיקה מכייון שעשויים להעיד על רעלת הריון.

לחץ לכיוון הישבן או מכה ישירה בבטן – אלה שני מקרים נוספים המחייבים הגעה לבית החולים.

 

ואיך ענו בקבוצה הסודית שלנו על השאלה: " "האם היו לכן סימנים מקדימים כמה ימים לפני שהחלה הלידה?" התשובות היו רבות ומגוונות, והרי הן לפניכן ממש כפי שהופיע בקבוצה הסודית שלנו, ללא שמות או סימנים מזהים כמובן:

 

 

סימנים מבשרי לידה


התשובות הרבות לא אחרו לבוא והרי הן לפניכן ממש כפי שהופיע בקבוצה הסודית השלנו, ללא שמות או סימנים מזהים כמובן:


- לא! חחחח

 

- ירידת מים

 

- לי לא. (ילדתי ב 42+3)

 

- לא. אבל יום לפני הלידה אמרתי לבעלי שמחר אני יולדת, ואכן כך היה

 


- שינה מעולה בלילות האחרונים שלפני, שפתיים נפוחות ופצע שיצא על השפה לפני 2 הלידות


- לי יצא הפקק הרירי בשבוע 37 בול (מבשר על קירבה ללידה), יום אחרי הרגשתי כבר שאני מתקרבת אבל לא ידעתי לומר מתי, וגם הבטן התחילה לרדת... שבוע 37+3 צירונים פצפונים, 37+4 התחילו הצירים, 37+6הבת שלנו נולדה. אגב הייתה לי תחושה שאלד בכיפור וכל הזמן צחקתי על זה, ואכן כך היה


- יצא הפקק הרירי בחמישי בערב, בראשון בבוקר הקטנה נולדה. שבוע 40. בדיוק במועד הלידה המשוער


- אצלי גם לידה שנייה, שבוע 38 בבוקר יצא הפקק הרירי, בלילה צירים, ירידת מים ובבוקר שלמחרת נולד המתוק


- לחץ באגן. מעבר לזה כלוםםםםם. הרגשה כזאת שאין לי כח לכלוםםםםםם


- בדיעבד היו לי כאבי גב חזקים שבאים והולכים במשך כמה ימים. צירים מסתבר


- פקק רירי בבוקר... אחרי 8 שעות היה בחוץ


- כלום. עוד אמרתי לבעלי יום לפני "איזה כיף מחר יום שישי פנוי אין סידורים אפשר לנוח"


- היו לי צירונים קטנים שכאבו יחסית ועברו מהר


- אני חשבתי שיש לי יותר פיפי מהרגיל ושקצת כואב לי בזמן ה"ריקון" בערך שלושה ארבעה ימים לפני הלידה, אבל בדיעבד אלה היו צירונים כי כשהצירים האמיתיים התחילו זו הייתה אותה תחושה רק חזקה יותר


- הרגשתי שיש לי טפטוף מי שפיר, למרות שבמיון שללו (פעמיים), אבל ראו צירונים במוניטור. אמרתי לבנזוגי שהשבוע אני יולדת (שבוע 38) ואכן, כעבור יומיים הייתה ירידת מים שאי אפשר לפספס


- כל הזמן חיפשתי את הסימנים המקדימים שכתובים בספרים, כל הקינון והטירוף של הנקיונות, אבל הם ממש לא הגיעו


- יש לי רק בדיעבד- אמא שלי טענה שהשפתיים שלי היו נפוחות ואני חושבת שהרגשתי טפטוף מי שפיר ביומיים שקדמו ללידה. אבל זה באמת רק בדיעבד בזמנו כלום


- חלמתי עליה בלילה שאני מחזיקה אותה, בערב יצא לי הפקק הרירי ובלילה שלאחר מכן נולדה בשבוע 38


- בימים לפני הלידה היו לי הפרשות מוגברות והבנתי שזה קרוב. יום לפני היה לי תור לרופאה ואיך שהיא ראתה אותי היא אמרה: מחר את יולדת. מיותר לציין שהיא ממש צדקה! באותו לילה כבר התחילו צירים


- לא סימנים פיזיים. אבל לקחתי יומיים מהעבודה לחופשת מחלה בגלל ירידת לחץ דם. זה היה רביעי חמישי. ואמרתי לבן זוג שאני לא חושבת שאני חוזרת בראשון. ילדתי בראשון


- יום שישי יצא הפקק הרירי, יום ראשון התחילה ירידת מים ויום שלישי לידה

 


- שום סימנים. 38+4 קמתי לפיפי בבוקר וכאילו לא הצלחתי להתאפק בדרך והשארתי שובל של מים עד האסלה. ירידת מים וזה


- אני באותו יום הרגשתי בצהריים מוזר בבטן, כאילו כאב בטן, ובהמשך היום התחילו לי צירים חלשים ובלילה ירדו המים. על הספה


- גם אצלי רק בדיעבד. כשאני מסתכלת על תמונות יש לי תמונה מהבוקר של יום לפני ותמונה מהבוקר שילדתי בו והבטן ירדה בטירוף. עשיתי דיקור לזירוז בלילה בין שתי התמונות


- לא. התחילו צירים פתאום באמצע הלילה ולא הבנתי מה קורה. כעבור 15 שעות ילדתי


- פקק בשישי בערב וביום ראשון התינוק נולד

 

סימנים מבשרי לידה


- בלידה הראשונה ירד הפקק הרירי כמה ימים לפני והתחילו מיחושים בגב התחתון וכמו כאבי מחזור בערב לפני. בדיעבד הבנתי שזה היה תחילת תהליך הלידה. בלידה השנייה ערב קודם היו לי צרבות מ-ט-ו-ר-פ-ו-ת!!! הרבה מעבר לרגיל ומעבר למה שהיה בהריון עצמו...


- יש תחושה. לא משהו פיזי שמרמז שזה בא. אצל הבכור שלי הכנתי תיק ואת החדר ויום למחרת כשסיימתי לנקות את החדר הוא נולד (הקדים בחודש....) ואצל הקטן שלי כיוונתי את הדוד שיעבוד בלילה וכשבעלי שאל למה?? אמרתי לו בשביל שיהיו לי מים חמים כשאני אקום עם צירים. הדוד סיים לעבוד בשתיים וחצי ואני קמתי ב 2:32 עם ירידת מים


- תחושה נפשית בעיקר. קמתי בבוקר ואמרתי לבעלי שהוא לא הולך לעבודה ושאנחנו נוסעים לבית החולים. אכלנו ארוחת בוקר טובה ולקחנו הכל ונסענו. מפה לשם - פתיחה 3 מחיקה 90٪ בואי נאשפז ונזרז כי במצבך (הריון בסיכון בכל מיני דרכים) גם ככה בעוד יומיים אנחנו צריכים לזרז


- הפקק הרירי יצא בחמישי ובשבת ילדתי. וקשה להסביר אבל הימים שלפני נראים לי עכשיו קצת מיסטיים


- שום דבר פיזי.. אבל באותו יום ניקיתי את המשרד מהדברים שלי, החזרתי את הפלאפון למנהלת, תיכננתי להוציא למחרת ימי מחלה (שבוע 39), בלילה התחילו צירים


- כלום, כלום, כלוווום :) ירדו המים, אחר כך ילדתי


- בלילה שלפני התהפכה לי הבטן וביליתי די הרבה בשירותים


- הלכתי לישון ביום שישי והרגשתי למשך שניונת משהו מוזר בבטן. אמרתי לבעלי משהו מוזר אבל זה מאית שניה אז לא ייחסתי חשיבות. הלכתי לישון וקמתי באמצע הליחה וגיליתי שירדו לי המים. כנראה מה שהרגשתי היה ההתחלה

 

+++


ולמי שתוהה מי הוא אותו פקק רירי שמוזכר כאן כל כך הרבה פעמים, מדובר בפקק הגנה האוטם את פתח צוואר הרחם במשך כל תקופת ההריון. לפני הלידה (כמה שעות לפני, אך זה בהחלט יכול לקרות גם שבועיים לפני) הפקק יוצא החוצה ונראה כמו הפרשה צמיגית מאוד בצבע שיכול לנוע מצבע לבנבן בהיר ועד צבע של הפרשת סוף הווסת.


מה עושים אם הוא יוצא?

אם יציאת הפקק מלווה בצירים, דימום או ירידת מים - יש לפנות למיון יולדות כדי להיבדק. (מזכירות לכן שבכל מקרה של ספק - אין ספק ומיון יולדות פתוח עבורכן 24/7).

אם יציאת הפקק אינו מלווה בכל אחד מהנ״ל, אפשר להמשיך כרגיל ולדעת שהלידה המיוחלת נמצאת ממש מעבר לפינה.

 

למידע נוסף והכנה ללידה, אתן יותר ממוזמנות להאזין לפרק 10 של הפודקאסט שלנו בו אירחנו את גלית שמשון, מיילדת מקסימה מבי״ח מאיר לשיחה מאירת עיניים על לידה >>


ואם עוד לא ארזתן תיק, כאן תמצאו את הצ׳ק-ליסט שלנו, מוכן להדפסה >>


ואם אתן עוד לא בקבוצה הסודית והמיוחדת שלנו, אתן מוזמנות להצטרף. לחצו כאן >>

Save

Save

Save

ברוכות הבאות, נעים מאוד להכיר

שמי טל מאור זינגרמן, המייסדת והעורכת של ׳אמהות בסטייל׳.

מעצבת, יזמית, אשת קהילות ותוכן, נשואה לשי ואמא גאה לשתי בנות שהן פשוט החיים שלי. בשנת 2010 פתחתי את הבלוג הראשון שלי ׳כלות אורבניות׳ ומאז אני לא מפסיקה לכתוב ולצלם. כאן במגזין ובקהילות שלנו אני משתפת את כל ההמלצות והתובנות שלי כאמא מכורת עיצוב ואסתטיקה וגם סוקרת שלל מוצרים מעולמות הלייף סטייל לאמהות וילדים.

במהלך השנים האחרונות התאהבתי בחינוך המונטסורי והחלטתי להתעמק באהבה האמיתית שלי: לבבות של ילדים והורים.
בשנת 2021 התחלתי ללמוד את הגישה באופן רשמי בארגון המונטסורי העולמי מייסודה של ד״ר מריה מונטסורי וממשיכי דרכה.
כיום אני בעלת תעודת מונטסורי אסיסטנט לגילי 0-3, 3-6 וגם 6-12

ובאוקטובר 2023 התחלתי ללמוד לקבלת תואר דיפלומה בינלאומי ולהפוך למדריכה מונטסורית מוסמכת AMI .

אני מאמינה שתוכן טוב, יפה ואיכותי יכול לשדרג מהותית את חווית האימהות ובעיקר לגרום לכל אחת מאיתנו לא להרגיש לבד.
ואם הגעת עד לכאן,
כנראה שאת מסכימה איתי ואת הכי מוזמנת להצטרף!


מחכה לך בקבוצה הסודית  בקבוצת עיצוב חדרי הילדים  וגם באינסטגרם הפעיל שלי >

 

 

טל מאור זינגרמן
@imahotbstyle
הצטרפו אלינו באינסטגרם - הכי כיף איתנו!
אמהות בסטייל - המגזין