מיניאטורות וילדים זה חיבור מוצלח מאוד!
רוב רובם של הילדים והילדות בגיל הרך נהנים לפגוש דגמים מוקטנים של העולם הגדול שסביבם. יש לכך שלל הסברים מדעיים התפתחותיים והגישה המונטסורית משתמשת במיניאטורות ככלי שימושי ויעיל בלימודי שפה.
בסקירה הזאת נתמקד ביתרון אחד משמעותי של אותן קטנות-גדולות: הן עוזרות לילדים לייצר חיבור בין אותיות לצלילים בדרך מאוד משחקית, חווייתית ומרגשת והכי חשוב: מותאמת לבית ולדינמיקה העדינה של הורה-ילד.
בעולם מושלם, הילדים והילדות שלנו היו מקבלים את כל ההכנה שהם צריכים עבור כיתה א׳ כבר בגן. אבל לצערנו ומשלל סיבות, רבים מהילדים מגיעים לכיתה א׳ ללא הכנה מתאימה וכך, לצד ההתמודדות הרגשית והחברתית עם השינוי הגדול שעובר עליהם במעבר ממסגרת הגן החמימה אל בית הספר הם נדרשים גם להשלים פערים לימודיים.
ואנחנו ההורים נדרשים לתת גם לכך מענה.
אל תוך הנקודה הזאת נכנסים הרבה מאוד חששות ותסכולים ואילו למידה, צריכה להיות מתוך כיף ומשחק והנאה, מתוך פניות רגשית ורצון - אחרת זה פשוט לא עובד.
בשבועות האחרונים התנסיתי במספר משחקים לימודיים המיועדים לשימוש ביתי והסקירה הזו תעסוק בערכת המיני-טסורי המאוד מוצלחת של מיטודו מונטסורי.
זוהי ערכת לימוד משחקית המיועדת לשימוש בבית, מגיל שלוש ועד שבע וברוח הגישה המונטסורית ללימוד שפה. הערכה מגיעה עם הנחיות מסודרות ומפורטות לשימוש כך שההצלחה איתה פשוט מובטחת.
את הערכה פיתחו אשת החינוך קרן אשוש ואבי חדד. אבי הוא אבא לתאומים, מדריך מונטסורי והבעלים של מיטודו מונטסורי חברה המתמחה ביבוא עזרי למידה מונטסוריים. לפני שפתח את מיטודו,עבד וניהל במשך 16 שנים את גן פיקוס המיתולוגי בתל אביב. העולם המונטסורי, האהבה לילדים וההיכרות עם האופן שבו ילדים לומדים זורמים לו בדם וזו הסיבה שהערכה שיצר כל כך מוצלחת: היא מצליחה לייצר את הדבר הכי חמקמק וקשה בלמידה - חיבור רגשי.
למי שמעוניינת להגיע ישר לתכלס -
הרכישה מכאן >
לסקירה המלאה, הישארו איתי כאן:
ערכת מיני-טסורי היא ערכת מיניאטורות ראשונה למשחק ביתי מהנה בתחום השפה. היא מכילה אוסף של 22 מיניאטורות, וכל אחת מהן מייצגת בשמה צליל של אות בשפה העברית, מה שנקרא - אות פותחת. בכל ערכה יש מיניאטורות קצת אחרות, בערכה שלנו יש ארגז ב-א׳, ביצת עין ב-ב׳, גביע גלידה ב-ג׳, דלעת ב- ד׳ וכך הלאה.
כל המיניאטורות שתפגשו בערכה עשויות ברמה מאוד גבוהה. הן אקלקטיות, יפות וכובשות לבבות. כיף ונעים לאחוז בהן, יפה ומשמח להתבונן בהן, אפשר לשחק איתן ולעשות איתן מלא דברים והשימוש בהן הוא משחקי ומשמח.
כל מי שאי פעם ניסתה להכין לעצמה לבד אוסף מיניאטורות שכזה - יודעת עד כמה שזה מאתגר. אני בעצמי ניסיתי לעשות את זה ומתישהו התייאשתי בדרך.
קשה למצוא את התמהיל המדויק של אות פותחת, יופי, מגע וגודל מתאימים. בערכה הזאת - הן פשוט מדויקות!
יחד עם אוסף המיניאטורות תמצאו בערכה:
סט של אותיות נעות בעברית
אותיות דפוס. לא כולל אותיות סופיות.
האותיות בערכה קטנות יותר מהאותיות שנראה בעזר המקורי בגן ולכן מתאימות בעיניי הרבה יותר לשימוש ביתי. אהבתי ממש את הטקסטורה העצית החמימה שלהן - נעים מאוד לאחוז בהן.
כמו העזר הקלאסי גם כאן נראה שהצד שפונה אלינו הוא אדום ואילו הצד השני ללא צבע, מה שמקל על ילדים להבין את צורת האות הנכונה.
סרגל אותיות המשמש לבקרה עצמית של הילד.ה
מומלץ להניח תמיד את סרגל האותיות על משטח העבודה, במקום בולט וברור.
לפי הפדגוגיה המונטסורית אנחנו נמנע מלתקן את הילדים בעצמנו, אבל תמיד נציג בפניהם את האפשרות לתקן את עצמם.
סרגל האותיות נמצא שם כדי שניתן יהיה להבחין בכיוון הנכון של כל אות.
שימוש נוסף בו הוא מעקב עם האצבע בסדר האותיות ודקלום הא' ב' בתאום, במטרת חיפוש אחרי אות אותה רוצים לזהות.
את הדקלום של האותיות הילדים מכירים מגיל צעיר, כמו שיר, אבל בזיהוי הצורה הגרפית של האות רבים מהילדים מתקשים מעט ולכן המעקב עם האצבע בהתאמה לדקלום של הא'ב' מאפשר לילד.ה להגיע לאות שחיפש ולזהות אותה.
הסרגל למעשה מחליף את תפקיד ההורה (או המורה) כדמות שמאשרת ומאפשר לילד בקרת טעות, התנסות חיובית וחוויה של עצמאות ומסוגלות. אפשר ורצוי להשתמש בו לעזרה גם מחוץ לערכה - הוא מאוד שימושי ונחוץ.
כיסוי עיניים
משמש אותנו למשחק המישוש. לא כל הילדים יתחברו אל הכיסוי, יש ילדים שיעדיפו בלעדיו אבל יש ילדים שיעופו על הפיצ׳ר הזה.
שק חישה
גם הוא משמש אותנו למשחק מישוש. כמו עם כיסוי העיניים - זה לא חובה, יש ילדים שממש יאהבו ויש ילדים שירתעו. אבל תמיד שווה להציע.
ועבורנו ההורים: כרטיסי הוראות מאוד מפורטים ומדויקים
כל מילה שם נבחרה בקפידה ומכילה את כל שנות הניסיון של אבי בעבודה עם ילדים כך שהדרך להצלחה - מובטחת. שימו לב גם לכרטיסיית השיום - היא מאוד חשובה וקריטית להצלחת המשחק.
אני ממליצה להשתמש גם בשטיחון בהיר, אבל זה לא חובה וכל משטח נייטרלי כמו שולחן האוכל או שטיח בצבעוניות רגועה יכול לעבוד.
שלב ראשון: חיבור רגשי
בשלב הראשון נגיש לילד.ה את המיניאטורות בלבד, ללא האותיות הנעות ושאר חלקי הערכה.
אפשר לשים אותן בקופסה יפה, או על מגש - זה לא משנה מה נבחר, כן חשוב שזה יהיה כלי מכובד ואסתטי וישדר לילד.ה שיש כאן משהו חשוב מאוד ובעל ערך.
זה הזמן להרפות, להיות בשקט ולתת זמן ומרחב להתבוננות אישית וחקר עצמאי של המיניאטורות.
וכשמדובר בילדים שנמנעים מכל מה שמרגיש להם ״לימודי״ זה השלב הכי חשוב שדורש מאיתנו ההורים להפגין כמה שפחות התלהבות וציפיות. כמובן שאם הילדה שלי יוזמת שיח איתי ומראה לי בהתרגשות מיניאטורות שמוצאות חן בעיניה - אני לגמרי אהיה שם איתה בהתרגשות ובשמחה שלה.
(שמחה שלה, לא שלי… זה ניואנס חשוב להמשך).
אפשר מדי פעם ובצורה שהיא לא אובר מתלהבת להגיד את השמות של החפצים, או לשלב אותם בשיח ביננו. למשל - תראה איזו נעל מתוקה! מעניין לאיזו בובה היא יכולה להתאים.
הילדה מיצתה?
מעולה. זה יכול להיות אחרי דקה או אחרי רבע שעה. זה לא משנה.
נחזיר את כל המיניאטורות לקופסה או למגש ונניח במקום נגיש ובולט.
אפשר את כולן, או רק את חלקן - ממש תלוי בגיל ובשלב שהילדים נמצאים בו כרגע.
מדי פעם אפשר לגשת בעצמנו למיניאטורות, להרים אותן, להתבונן. להחזיר למקום… בלי מילים ושכנועים, פשוט להזכיר שהן שם.
ושאר הערכה - עדיין לא תהיה מוצגת.
כשנרגיש שיש חיבור עם המיניאטורות ושהן מביאות איתן כיף, משחק ושמחה - אפשר להתקדם לשלב הבא.
שלב שני: שלב השיום
זה שלב מאוד חשוב ונועד להתאים בין התפקיד של המיניאטורה לייצוג האות לבין האופן שבו הילד.ה רואה אותה. בערכה שלנו למשל יש קוף מסוג גורילה. הוא נמצא שם בתפקיד האות ״ק״, אבל הבת שלי ישר זיהתה שזו גורילה, ב-ג׳. אבל את הג׳ בערכה מייצג גביע גלידה. לכן מאוד חשוב לדייק בשלב הזה.
בתוך הערכה יש לנו ׳שליף׳ לעזרת חברות - רשימה שמית של מיניאטורות שיכולות להיות בערכה שלנו.
קחו את הרשימה הזו ובצורה כמה שפחות לימודית וכמה שיותר משחקית ונינוחה - עברו יחד על המיניאטורות שיש בערכה ותשיימו.
זה בעצם סוג של שיעור שלושת השלבים למי שמכירה מהעולם המונטסורי, רק בצורה שיותר מותאמת לבית ולמערכת יחסים של הורים וילדים.
אם זורם לכן שיעור שלושת השלבים, יש כאן הנחיות מסודרות איך לעשות אותו.
הדבר הכי חשוב שצריך לדעת עבור השלב הזה הוא שלא כדאי לנו לשאול ״מה זה?״ אם אנחנו לא בטוחות במיליון אחוז שהתשובה תהיה נכונה.
המטרה שלנו היא תמיד לשמור על אווירה טובה ובטוחה ותחושה של הצלחה.
כמה משפטים לדוגמה שיכולים לעזור בשלב הזה:
- אני רואה פה את המאכל שאחותך הכי אוהבת להזמין במסעדות! הנה, זה המבוגר!
- יווו! יש כאן ביצת עין! איך אני אוהבת!
- איזו מצלמה מגניבה. את יודעת שפעם פעם כשאני הייתי ילדה, היו מצלמים רק עם מצלמה כזאת?
22 אותיות זה הרבה!
אפשר ורצוי לפצל את השלב הזה לתתי שלבים ובכל פעם לעבוד על מקבץ של 3-4 אותיות בלבד.
מומלץ שלא יהיו אותיות עם צליל זהה באותו מקבץ - למשל ט ו-ת.
ואותיות שבדיבור נשמעות ממש דומה כמו א, ע ו- ה כדאי לנו להגיד בצורה קצת יותר מובחנת.
אבל שוב, בלי אובר דרמטיות…
יש לנו שיום נכון של לפחות 3-8 מיניאטורות? (תלוי בגיל וביכולת) אפשר לעבור לשלב השלישי.
שלב שלישי: משחקי מילים וצלילים
> התאמת חפץ לאות
> שק חישה (משחק מישוש)
> ״אני רואה בעיני הקטנה״ ( I SPY)
אין שום צורך ברקע חינוכי או מונטסורי כדי ליישם את המשחקים - הכל מפורט בצורה סופר נגישה וידידותית עם הרבה דוגמאות.
אני יכולה להעיד שאצלנו בבית הערכה הזאת שחררה הרבה חסמים בנושא השפה ומעניקה לנו הרבה רגעים של כיף וחיבור והכל בזכות הקסם של המיניאטורות וההדרכה הנגישה.
והכי חשוב - תיהנו! שפה זה כיף וההנאה שלנו מוקרנת החוצה ועוברת הלאה ♡
מי שרוצה להתייעץ איתו או לשאול שאלות וגם לראות הדגמות - אני מחכה לכן בסטורי >